<h1>תשובות רבינו אברהם ב"ר יצחק בעל האשכול סימן ז'</h1>
<h2>דף יז:</h2>
שאלה יפרש לנו אדונינו הא דאמרי' [ב"מ ל"ט ע"א] אין מחזיקין בנכסי קטן ואפי' הגדיל שרוב המפרשים פירשו דאפי' אכלה זה המחזיק שלש שנים אחר שהגדיל אינו כלום כיון שהתחיל האכילה בעודו קטן והוצרכנו לדעת טעמו של דבר למה לא יועיל לו החזקה שהחזיק בה משהיה גדול. ויש מפרשים בתוך שני החזקה דדמיא ממש לאכלה שתים בחיי האב ואחת בחיי בנו כדמדמי לה בכתובות להדי' אבל אם החזיק בה משהגדיל שלש שנים הויא חזקה גמורה ורבינו יודיענו דעתו.
תשובה כך הוא בדעתנו שכיון שהחזיק בה כשהוא קטן אע"פ שאכלה שלש שנים אחר שהגדיל אותה חזקה אינה כלום, והיינו דאמ' רבא בפ' המפקיד ש"מ מדרב הונא דאמ' אין מורידין קרוב לנכסי קטן אין מחזיקין בנכסי קטן ואפי' הגדיל, פי' כלומ' קרוב דאין מורידין דאתי למימר למחר וליומא אחרי חלק ירושתי היה שהגיע לחלקי אבל אחר מורידין ולא חישינן דילמא אתי לאחזוקי ביה ומימר אנא זבינתה מקטן זה אחר שהגדיל ואכלתיה שני חזקה אחר שהגדיל, כי אותה חזקה אינה כלום, משום דאמרי' האי דלא מיחה בך לפי שלא היה יודע שהיא שלו שהרי התחלת להחזיק בה כשהוא קטן וקטן במילי דאבוה לא ידע מידי. והיום כשלש עשרה שנה כשהיינו במדרש בא לפנינו דין זה ומצאנו תשובה לגאון ר' יצחק שפסק הדין אפי' לאחר שלשים שנה דאין מחזיקין בנכסי קטן ואפי' הגדיל מאחר שהתחיל להחזיק בה כשהוא קטן. וכתב נמי בתשובתו, ואחר שהשנים רבות כל כך צריך הדיין להחמיץ את הדין ולחקרו כי שמא ימצא עדים או שטר מן הענין. מכל מקום פסק הדין אפי' הגדיל ואכלה שלש שנים אחר שהגדיל אין מחזיקין. אלא שיש לדקדק אם כן למה לא הקשה בפ' האשה שנארמלה [כתובות י"ז ע"ב] וניתני מודה ר' יהושע באומ' לחברו שדה זו שלך היתה והתחלתי לירד בה כשהיית קטן ולקחתיה ממך אחר שהיית גדול ואכלתי שני חזקה אחר שהגדלת אינו נאמן מאחר שהתחיל בה כשהחזיק כשהיה קטן, ויש לתרץ קושיא זו בשינויי דחיקי בבלאי ומכל מקום דעת כל רבותי של כאן אפי' אכלה שני חזקה אחר שהגדיל אין מחזיקין.
